נעים להכיר

ברוכות וברוכים הבאים, שמי אלה הררי ואני האלה הנודדת! זה הסיפור שלי. והוא מתחיל באגדה על נסיך אפריקאי...

היי לכולן/ם, 

ברוכות וברוכים הבאים לעולם שלי!

שמי אלה הררי ואני האלה הנודדת

אני כאן כדי לחלוק איתך את ההשראה שאני אוספת במסע שלי במזרח אפריקה!

כולנו היינו שבט פעם

זה הזמן להיזכר בחיים האנושיים הראשוניים שלנו- שהרי כולנו היינו שבט פעם.

קהילה, ביחד, ריקוד, יצירתיות, צחוק, חגיגות שבטיות.

חוכמתם של הזקנים והחדשנות של הצעירים…

טקסי מעבר

מלאכות מסורתיות

נשים אמיצות שלוקחות את הקהילות שלהן קדימה

ועוד ועוד…

אני כאן כדי לעורר בך השראה, כמו שמאמא אפריקה מעוררת בי השראה במשך כל כך הרבה שנים.

מי אני?

מנחת מעגלי נשים

מנחת סדנאות הכנה לאמהות ובנות לקראת מחזור ראשון, הכנה להתבגרות והדרכה למיניות שמחה.

ממש כמו התפקיד של סבתות, אמהות ודודות בקהילות שבטיות.

מספרת סיפורים

בתכנית שלי "סיפורי עמים" לילדות ולילדים, אני מספרת סיפורים מתרבויות שונות בעולם. סיפורים שהזקנים נהגו לספר לילדים סביב המדורה בקהילות שבטיות.

ואנחנו גם מודדים תלבושות מסורתיות. מתנסים עם כלי נגינה שבטיים, וכמובן רוקדות ורוקדים!

אמנית

יוצרת בעיקר פסלוני אלות המשקפים את הדרך בה אני חווה את האלה- אמא אדמה, ואת הקשר העמוק שלי אליה כאישה.

אלו היו חיי ב-20 השנים האחרונות. ואהבתי כל רגע!

איך הכל התחיל?

במזרח אפריקה כמובן.

והנה הסיפור הארוך… מזרח אפריקה תמיד הרגישה לי כמו בית.

כשחלמתי על אפריקה בילדותי, דמיינתי את הסוואנה וחיות הבר של מזרח אפריקה.

הסיפור האהוב עליי מהספר האהוב עליי "היפות באגדות העולם" היה על נסיך אפריקאי ואישתו הנסיכה אמיצת הלב.

ג'יין גודול הייתה גיבורת ילדותי.

כאשר שקלתי את מסלול חיי בגיל 20, התלבטתי בין להיות זואולוגית בדיוק כמוה, או אנתרופולוגית. במזרח אפריקה, כמובן.

ואז, הגשמתי את החלום

לאחר סיום לימודי B.A. באנתרופולוגיה חברתית, קיבלתי את ההחלטה הטובה ביותר בחיי (עד אז) והחלטתי לקחת שנה חופש כדי לטייל במזרח אפריקה ורק אז להחליט אם העתיד שלי נמצא בעולם האקדמי.

שלושה שבועות אל תוך המסע שלי התשובה הייתה לא!

במקום זה חוויתי את דרך החיים האפריקאית והרגשתי- אנחנו אמורים לחיות יותר ככה!!!

הגעתי לבגאמויו על חוף טנזניה להתנדב כמורה לאנגלית בפרויקט אמנויות שבטי נפלא וייחודי לנערי רחוב. האמהות והאחיות של תלמידיי הכניסו אותי לחייהן בחיבוק חם ולראשונה ידעתי איך מרגישה אחוות נשים. זה הרגיש טוב!

משפחת אחת מתלמידיי הזמינה אותי לטקס מעבר. חגיגה לשתי אחיותיו הצעירות שהגיעו לבגרות – כלומר קיבלו את דם הווסת הראשון שלהן – ונחגגו על ידי הקהילה כולה כנשים צעירות. זו הייתה חגיגה גדולה ושמחה של 7 ימים ו-7 לילות!

בסיומה של שנת המסע שלי, חזרתי הביתה עם חלום חדש. ללמוד עוד על החוכמה השבטית ולצבור ידע וכלים כדי לשתף את ההשראה שלי הלאה.

אבל איך לעשות את זה?

כשחזרתי עם כל החוויות וההשראה הביתה, עדיין לא ידעתי באיזו דרך אחלוק אותן. ואז גיליתי את השמאניזם. החוכמה העתיקה של אמא אדמה, ילדותיה וילדיה- הקהילות השבטיות הראשונות. 

דרך הכשרה שמאנית רבת שנים מצאתי את העומקים שחיפשתי. 

עם חיבור עמוק והבנה חדשה של הנשיות שלי, וחזון שהתגבש, התחלתי לקיים מעגלי נשים- להחזיר אותנו לביחד שלנו, וסדנאות הכנה לנערות לקראת מחזור ראשון ומיניות- תפקידן של אמהות דודות וסבתות בקהילות שבטיות.

הפכתי למספרת סיפורים- תפקידם של הזקנות והזקנים המעבירים את ההיסטוריה, המסורות והסיפורים לילדי השבט.

מצאתי רוחניות בחיבור חזרה עם אמא אדמה. האלה.

 מיהי האלה?

האלה היא האם הראשונה,

היוצרת,

אמא אדמה. 

מעניקה ואוהבת.

נזכרתי  באלה באותה שנה באפריקה. היא הייתה בכל מקום. בערבות הפתוחות והבלתי נגמרות, באנשים העדינים שליבם פועם אהבה כה פשוטה, בדרך בה כל כך הרבה שבטים עדיין חיים יחד עם הטבע מבלי לנצל אותו או לפגוע בו.

הכרתי אותה כשחזרתי לישראל ועברתי חניכה שמאנית. השמאניזם הוא אורח החיים המקורי העתיק בקהילות העולם שלנו, ועדיין נשאר. יש שמאנים ברבות מהקהילות השבטיות שלנו בכל רחבי העולם.

שמי אלה. 

הוריי התכוונו לקרוא לי על שם עץ האלה, ובעצם בחרו לי שם שהולם את יעוד חיי. מתחת לעצי האלה הניחו העבריות והעברים מינחות ופסלונים ונשאו תפילה לאלה. לכן נקראו העצים על שמה.

מי הם השאמנים?

השמאניות והשאמנים היו האחראים לרווחה הפיזית, הנפשית והרוחנית של הקהילה, להביא ריפוי דרך הקשר המיסטי העמוק שלו/ה עם אמא אדמה. עם העצים, הסלעים, הנחלים, האוקיינוסים. עם השושלת הקדומה של השבט. עם העבר והעתיד. הקהילות השלוות האלה חיו בהרמוניה עם הטבע וזו עם זו.

חיינו בשפע.

ידענו את הנחמה של הביחד האמיתי

גם אנחנו היינו שבט.

אפריקה היום

ולא, אפריקה לא מושלמת… היא מעולם לא הייתה.

ועדיין אני מוצאת כאן כל כך הרבה השראה. ואני שמחה לחלוק אותה איתך.

הרבה השתנה במהלך 20 שנה מאז שעזבתי אותה. מסורות נעלמו, הדתות וה"קידמה" גברו.

ובכל זאת קהילות שבטיות רבות עדיין מחזיקות מעמד, ומסורות קדומות רבות ממשיכות…

בעיני, כל כך הרבה שבטים אפריקאים שפגשתי עדיין מחזיקים הרבה ממה ששכחנו ואנחנו כמהים אליהם:

זמן לביחד קהילתי

זמן לחגיגה ולריקודים

זמן לייפוי עצמי

כבוד לזיקנה והוקרה של חוכמת הגיל

הכנה ולימוד לקראת השינויים בחיינו- טקסי מעבר

אז, חזרתי שוב למאמא אפריקה שלי.

חזרתי כמה פעמים בעבר, אבל הפעם זה שונה. השארתי הכל מאחור, חיים מאושרים ומלאי עשייה וסיפוק, כדי למצוא השראה חדשה. אני סקרנית לגלות לאן הדרך הזו תוביל אותי.

אם משהו מכל זה הידהד בלב – תישארו איתי!

קיראו את הסיפורים בבלוג ואת הטיפים שלי למסע.

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ השקטה שלי וקבלו עידכונים על הרצאות ומפגשי זום.

קבלו השראה מאמא אפריקה!

Ella

Ella

Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
הסוד לחיים מאושרים
שבעה ימים
הסיפור הלא ייאמן על איך מאצ'ו בלה קיבל את שמו.
סיפור על ילד קטן אחד
איך זה שבקניה מדברים אנגלית טובה מאשר בטנזניה?
העצים המרפאים של הר המרו

רוצים לשתף?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest

מי אני...

הי, אני האלה הנודדת.

חיי בקצרה- תואר באנתרופולגיה, שנת מסע משנת חיים במזרח אפריקה בגיל 26, חניכה שאמנית ארוכת שנים של לימודי החוכמה השבטית, נשיות וקהילה, הנחיית סדנאות עומק לנשים ונערות, סיפור סיפורים שבטיים לילדות ולילדים… ובגיל 50- חזרה לאמא אפריקה שלי, לאסוף עבורכן/ם עוד השראה לחיים קרובים יותר לעצמינו.

פוסטים אחרונים

קטגוריות

לקבלת עדכונים במייל

0
Would love your thoughts, please comment.x