grandmother and me Shimbwe village Kilimanjaro Tanzania באפריקה מותר למות סבתא ואני בבר המקומי
חברה ואני בבר המקומי על הקילימנג'רו
הרצאה

באפריקה מותר למות

על היחס לזיקנה ומוות בתרבויות האפריקאיות

 
בתרבות בה יש תפקיד חשוב ומהותי לזקנות ולזקני השבט,
ומוות נתפסת כחלק טבעי מהחיים,
ובכן, מותר למות.

נשמע על זקנות וזקנים מאושרים, 
 
על מנהגי פרידה מהחיים וקברים בחצר, 
 
ועל תקשורת עם אימהות ואבות השבט 
שחלפו מהעולם ונותרו ברוח כדי להעניק
הדרכה ברכה והגנה.
  

בחברה שלנו, כך נדמה לי, תם עידן "העולם שייך לצעירים", וניכר חיפוש אחר התייחסות מרפאה ושפויה יותר למעגל החיים השלם. הגישה לזיקנה ומוות באפריקה, בשילוב החוכמה השאמנית-שבטית העתיקה, מספקת התחלה מעולה.

סבתא משבט המסאי

על מה נספר?

נשמע על זיקנה אחרת. על זקנות וזקנים שממשיכים לחיות עם משפחתם, נותנים מחוכמתם לילדים ולצעירים, וחיים חיים מספקים ושמחים.

תפקיד הזיקנה הוא להיות שומרת החוכמה של השבט. שומרת הסיפורים וההיסטוריה. לחנוך את הצעירות והצעירים אל תוך חיי הבגרות בשבט.

איך זה להזדקן כשאני יודעת שמחכה לי תפקיד מכובד בקהילה? בודאי שמח יותר!

איך זה לקבל את המוות כחלק טבעי ממעגל החיים השלם? בודאי מנחם יותר! 

ואחרי המוות, בשבטים רבים באפריקה מאמינים, מצטרפים אלו שחלפו מן העולם אל האימהות והאבות הקדומים של השבט (ANCETORS). וכך גם מעבר למוות, הם עדיין עם הקהילה שלהם, מגנים ומברכים.
 
מוזר? מי כאן חלמו פעם שסבתא או אבא שכבר אינם חיים הופיעו בחלום, בירכו או הגנו? מסתבר שזה לא כל כך רחוק מאיתנו כפי נדמה ברגע הראשון.

זקנה ונערה משבט הפוקוט. הזקנות חונכות את הנערות.
mwanza sukuma bujora ancestors
מזבח לתקשורת עם האימהות והאבות הקדומים של שבט הסוקומה
סיפאפיי, מרפאה מסורתית משבט המסאי

רגע, איך זה קשור אלינו?

בחברות המערביות הפכנו את המוות לדבר אפל ונורא. כאילו שכחנו לחלוטין שכל מי שנולד- גם מת. זוהי העסקה שעשינו מראש בחיים הנפלאים האלה על פני אמא אדמה. 

אולי אפשר אחרת?

להיזכר שהמוות היא חלק מהחיים. שהזדקנות מביאה איתה ברכות רבות. חוכמה וניסיון, שלווה, שפע שנוכל להעניק לצעירות ולצעירים מאיתנו.

באפריקה פגשתי לראשונה זקנות וזקנים מלאי חיות ושמחה. ראיתי סבתא "מריצה קטעים" עם הנכד שלה, בדרך שמעולם לא חוויתי עם סבתא שלי. היתה להם שפה משותפת בלתי אמצעית. ככה זה בחברה בה כל הדורות חיים יחד. מפרים, מעשירים, אוהבים ותומכים אלו באלו.

בחברה שלנו, בה הזקנים מבודדים, סובלים במקרים רבים מדי מדכאון, כשאנחנו "מתים" מפחד להזדקן, אני מאמינה שאפשר אחרת.

ההשראה מהחברות השבטיות, שחיות כפי שגם רבות ורבים מאיתנו חיו עד לפני מספר דורות בסך הכל, יכולה להיות פתח לשינוי.

איך היה?

למי את קוראת זקנה? המילים זקנה וזקן הן מילים מקובלות ומכובדות בחברות שבטיות. למה להימנע ממילים המביעות כבוד גדול כל כך? לכן אני משתמשת בהן בחופשיות בטקסטים ובהרצאה.

כאן גם לי כולם קוראים סבתא

קטע מתוך הרצאת זום באפריקה מותר למות

את ההשראה הזו עבורך אני אוספת כבר למעלה משנתיים שלמות בהן אני חיה במזרח אפריקה-
ערש האנושות. 
לך רק נשאר להזמין אותי להרצות, ולהנות יחד איתי מאוצרות אפריקה!

ההרצאות מבוססות על החוויות, המפגשים השיחות, ובכלל החיים שלי בקרב קהילות שונות מבין שבטי מזרח אפריקה בשנתיים האחרונות, ובשנים הרבות מאז הביקור הראשון שלי בשנת 1994. כל זאת יחד עם ההשכלה האנתרופולוגית, החניכה בדרכים השאמניות, והחיבור הרוחני העמוק שלי ליבשת השחורה. אינני חוקרת, נטשתי את האקדמיה לפני שנים רבות ומצאתי את דרך הלב והנשמה שלי- להאזין לחוכמה השבטית ולהעביר אותה הלאה.

הזקן אנסלימו ואני

באפריקה מותר למות בעיתונות:

זמנים מודרניים

נובמבר 2022

עיתון בראשית

אוגוסט 2022

בואו נתחבר

בואו נכיר קצת יותר!
נעים מאוד, שמי אלה הררי ואני האלה הנודדת.