במסע ובחיבור מתמשך למזרח אפריקה אהובתי- ערש האנושות.

מסע שהתחיל לפני 30 שנה, המשיך לפרקים במהלך השנים, עד שב- 2020 אחרי הסגר הראשון, החלטתי שזה בדיוק הזמן לחזור לאמא אפריקה שלי, לנדוד ולחיות עם השבטים הראשונים של האנושות כולה.

המסע הראשון שלי במזרח אפריקה, בסיום תואר ראשון באנתרופולוגיה, הוביל אותי לשנות את מסלול חיי מהאקדמיה אל 13 שנות העמקה בארץ אל תוך הדרכים השאמניות-שבטיות.

מאנתרופולוגית לעתיד, שיניתי את מסלול חיי למנחת סדנאות של נשיות שבטית, חיבור למעגל החיים הנשי, וסדנאות אמהות ובנות לקראת ההתבגרות, מספרת סיפורים שבטית, יוצרת בהשראת תרבויות קדומות ועוד.

ובעצם האנתרופולוגיה ממשיכה להיות שלובה בסיפור חיי עד היום, שהרי כבר חמש שנים אני נודדת בין קהילות שבטיות ברחבי טנזניה וקניה. 

אז מה אני עושה במזרח אפריקה?

אני יוצרת מערכות יחסים לאורך זמן עם קהילות שבטיות רבות, ולומדת על קהילתיות מהמומחיות והמומחים- נשות ואנשי השבטים.

אני לומדת מהאֵלְדֵרְס- הזקנות והזקנים החכמים- על החוכמה השבטית שאבדה לנו בחברות המערביות, ואני מלמדת אותה הלאה אלייך ואליך.

כל מה שאני לומדת אני מלמדת הלאה, ובפשטות זה היעוד שלי בחיים- להיות החיבור בין מה שידענו ושכחנו, לבין החיים העכשוויים שלנו.

ההרצאות והקורסים שלי מבוססים על:

» ההשכלה האנתרופולוגית האקדמית, והחוכמה השאמנית- שבטית בה התעמקתי שנים רבות.

» החיים שלי בקרב שבטי מזרח אפריקה, הסיפורים והמסורות שאני זוכה להכיר תודות לנדיבות הלב של הקהילות השבטיות המארחות אותי.

» החיבור הנשמתי והאהבה העמוקה שלי ליבשת אפריקה, לבנותיה ולבניה.
 

תודה שאת ואתה איתי!