טקסי שלום
לקראת השנה החדשה שלנו, שמחתי לשמוע לפתע את האלדר שלי- מזיי לסו שמלמד אותי את חוכמת שבט הסנדווה הקדום- מספר על טקס השלום לשנה החדשה.
את הטקס עורכים האלדרים. כדי להבטיח שנה ללא ריבים וסכסוכים מיותרים בקהילה, שהיבול יהיה טוב, שהנשים יילדו בשלום ועוד ועוד. שאלתי את ידידי משבט המסאי, ומתברר שגם הם עורכים טקס שכזה. אני די בטוחה שככל שאברר עוד אגלה שבטים נוספים עם טקס דומה.
בשני השבטים הטקס נערך על ידי הקלאן שאחראי על הצדדים הרוחניים והאנרגטיים של השבט. מעין קלאן "השאמנים". על זה אספר בפעם אחרת.
מה שקשור לענייננו הוא, שהטקסים החשובים האלה לא מספיקים. שמירת השלום הקהילתי היא באחריות הקהילה- יום אחרי יום.
מה שקשור לענייננו הוא, שהטקסים החשובים האלה לא מספיקים. שמירת השלום הקהילתי היא באחריות הקהילה- יום אחרי יום.
קהילה פעילה
בראש שלי אני קוראת לזה קהילה פעילה. באמת מושג קצת מגוחך, שמזכיר לי הפסקה פעילה בבית הספר. זה המושג שעולה על דעתי כדי להביע את ההבדל בין חברות מודרניות לקהילה שבטית. קהילה פעילה מתעסקת בערכי הבסיס השבטיים- האנושיים- בכל רגע. בחינוך, בסיפורי השבט, ובבחירה האישית של כל את ואחד, בכל רגע.
וכך, גם הסליחה בקהילה פעילה היא משהו שקורה כל השנה ולא רק פעם אחת כדי לזכות בחתימה טובה. כן כן אני יודעת, זה לא כזה שיטחי גם ביהדות, זה לא רק חתימה, ואנחנו גם נבקש סליחה בזמנים אחרים בשנה. אבל באמת, האם לימדו אותנו לעומק לבקש סליחה, לסלוח? כמה פעמים כשרצו להתנצל בפנינו ביטלנו את זה ב- "לא לא לא מה פתאום הכל בסדר"…? ובאמת, העיסוק התרבותי בסליחה מתקיים לקראת יום כיפור, המון עיסוק בחתימה טובה, ויאללה קיבלנו פאס.
כמו טקסי השלום שלא מספיקים, גם סליחה טקסית אחת בשנה לא מספיקה.
כשאתם כואבים- כולנו כואבים
כאן אני לומדת לבקש סליחה, לקחת רגע אנושי וכנה להתנצל, לשמוע את האחר.ת מקבלים באמת את סליחתי ומביעים במילים שסלחו לי. אז נוכל להמשיך עם לב שקט, והשלום בקהילה ממשיך להתקיים- בזכותינו. לא רק בגלל טקס בתחילת השנה/ חתימה בדרכון השמימי.
במקרים סבוכים יותר יתקיים מעגל דיבור ויימצא פתרון שישיב את השלום לקהילה.
הקהילה כולה דורשת שריבים וסכסוכים יסתיימו- כי "כשכואב לכם, כולנו כואבים".
וכמו שכשהגוף נפצע רצים לטפל, כך מטפלות ומטפלים בפצעי הקהילה.
מאחלת לנו שנה של ריפוי, לא רק ברמה המדינית השותתת דם, אלא ביני לביני, ביני לבינך, בינך לבינו או לבינה. זהו הבסיס ויש לי אמונה גדולה שריפוי גדול יגיע מהריפוי הקהילתי.
אני ממשיכה ללמד את אמנות הקהילה אחרי החגים.
הירשמו לרשימת התפוצה (בתחתית הדף) כדי להתעדכן!
מאחלת לנו שנה של ריפוי, לא רק ברמה המדינית השותתת דם, אלא ביני לביני, ביני לבינך, בינך לבינו או לבינה. זהו הבסיס ויש לי אמונה גדולה שריפוי גדול יגיע מהריפוי הקהילתי.
אני ממשיכה ללמד את אמנות הקהילה אחרי החגים.
הירשמו לרשימת התפוצה (בתחתית הדף) כדי להתעדכן!
