טקסי התבגרות ממשיכים להתקיים בשבטים רבים, ובאחרים הם נעלמים לאיטם או כבר נעלמו.
אבל כמעט בכל מקום אני שומעת לשמחתי על אותו מנהג שנשאר ונשמר וממשיך להיות מכובד.
כשנערה מקבלת את הדם הראשון, הכל עוצר מלכת.
היא נאספת לביתה של סבתא, לביתה של אמא קטנה (=האחות הצעירה של אמא), או נשארת בבית אמא. במשך שבעה ימים הנשים מבשלות עבורה, מפנקות אותה, מפנות ממנה את המטלות הרגילות כדי שתוכל לשים את ליבה לשינויים ולהסתגלות. שתהיה פנויה גם להקשיב וללמוד מהנשים שסביבה.
בנות מספרות לי...
אישה צעירה אחת סיפרה לי שהאמא הקטנה שלה קנתה לה במתנה תחתונים חדשים ותחבושות מהחנות. היא לימדה אותה איך לשים את התחבושות ואיך לנקות את עצמה.
אחרת סיפרה לי על השבוע עם אמא שלה, שבמהלכו נחה והתפנקה, ולמדה מאימה ומנשות משפחה ושכנות על המחזור ועל הנשיות שלה.
לפי יכולת המשפחה, הנערה זוכה למתנות לרוב מנשות המשפחה והשכנות, או מתנה צנועה או בכלל לא. אבל אהבה תמיד יש לתת, ביחד נשי יש בשפע, הדרכה ניתנת, ואישה חדשה נולדת. תמה הילדות. מעתה תיכנס הנערה לאיטה לעולם הנשים.
בעולם המערבי שלנו...
חושבת לעצמי- שבוע ימים. כל כך שונה מהקצב המערבי הממהר ולא עוצר עבור שום דבר ואף אחת.
זוכרת את הבוקר בו קמתי בבוקר וגיליתי דם. אמא כבר יצאה לעבודתה, אבל זכרתי מה היא לימדה אותי. שמתי תחבושת והלכתי לבית הספר. שם הגיעו כאבים וחוסר נוחות. הייתי במקום הלא נכון.
ומה אם במקום זה הייתי נשארת בבית לשבוע עם אמא?
מה אם השכנות היו מגיעות לברך ולעטוף?
והדודות? כי השמועה היתה עוברת ביעף- זמן של שמחה וחגיגה! אלה הופכת לאישה!
אני מדברת הרבה על השראה.
אני אוספת אותה עבורך.
לקרוא, לנשום את המילים, את התמונות, את הסיפורים על טקסי ההתבגרות מילדה לאישה…
ואז- מה באמת אפשר לקחת מכל זה?
מה אני יכולה לתת מכל זה לביתי, לאחייניתי, לבת של חברה טובה?
איך אני הופכת להיות החונכת של נערות סביבי?
איך אני יכולה לתמוך בנשים אחרות שביתן מתבגרת?
אשמח כל כך לשמוע ממך בתגובות.
אני ב יכון הייתי מקבל וסת לפנות בוקר וקמה עם כאבי בטן. אמא שלי היתה מכינה לי כוס תה מנחמת. הייתי נרדמת על הספה עטופה בשמיכה שפרסה עלי. ונשארת בבית יממה. זה זכור לי בגוף כאי של שקט וחיבור.
זה בדיוק מה שחסר לנו- לקחת את הזמן עם נשים אחרות. כלומר, זה לא רק הזמן השקט, אלא להיות עם עוד נשים, במקרה שלך אמא שלך היתה שם לנחם ולאהוב. זכית 🙂
וואו איזו חוויה זו שמחה לקרוא טללמוד ממך וכבר לחשוב איך אעשה את זה עם הבת שלי (היום בת 7 וחצי)
הזיכרון שלי זה שהיתה התרגשות סביב זה גם עם השכנות. אמא התרגשה וזה חימם את ליבי.
תודה על העברת הידע
וואו ימית איזה יופי! גם את אחת מהמבורכות שזכית שאמא והשכנות יתרגשו ויברכו, וגם את כבר רוצה להעניק את זה גם לביתך. מאוד מרגש אותי!יש לי עוד הרבה מה להציע- הדרכה לאימהות, סדנת אימהות בנות ועוד. תישארי בקשר.