ספארי- געגוע לאמא אדמה

בכולנו כמיהה גדולה ולא תמיד מודעת, להרגיש שוב קירבה לאמא אדמה ולמשפחת הטבע שלנו, וזה החלום הגדול שמביא אותנו לספארי .

עוד תמונות מאחר הצהריים של הנמר היפהפה הזה- בסוף הפוסט

המרחבים האינסופיים

אני זוכרת את הספארי הראשון שלי. הייתי בת 23 ובפעם הראשונה באפריקה!

היינו במסאי מרה והחוויה העוצמתית ביותר עבורי היתה המרחבים הפתוחים. 

לנסוע שעות במישורים הפתוחים בלי לראות עמודי חשמל או בתים. הכל כל כך פתוח, שאני צופה בגשם שיורד במרחקים מענן כבד- כשאנחנו בשמש. 

וכמובן חיות הבר. לראות חיות חופשיות. קודם כל, חופשיות מכלוב. והרבה מעבר לזה- חופשיות לחיות את חייהן, לנדוד בערבות. לעבור מרחקים שהם הבית עבורן.

לראות מסאי מהלכים בין החיות, מכירים ומכבדים את ממלכת הטבע.

הנדידה הגדולה

בספארי האחרון שלי בסרנגטי הגשמתי חלום- לצפות בעדרי הגנו חוצים את נהר המרה בדרכם לעשב הירוק במסאי מרה.

המראות המרהיבים, האנרגיה הגועשת בין חיים למוות ברגעי החצייה, הכל היה שווה את זה! 

וברגע אחד בו עשרות רבות של רכבי ספארי התגודדו על שתי גדות הנהר, הרגשתי. מה אנחנו מחפשים פה?

גדות הנהר עמוסות ברכבים צפופים. זה לא נראה ככה בנשיונל ג'אוגרפיק...

מה גורם לנו לטוס מרחקים כדי להגיע לכאן?

הידיעה שלי היא-

כולנו חיים בכמיהה גדולה ולא תמיד מודעת להרגיש שוב קירבה לאמא אדמה ולמשפחת הטבע שלנו, וזה החלום הגדול שמביא אותנו לספארי . 

חיות מרגישות?

ברור שכן.

אחד רגעי הזכות שחוויתי בסרנגטי, היה רגע בו נפגשו פילים משתי משפחות. ההתרגשות היתה גדולה ואחת אחד, צעירים ומבוגרים עמדו בטור לברך פיל/ה מסוים/ת. ההתרגשות היתה רבה כל כך, שבטור שיצרו, הפילים שלחו חדק קדימה להתחכך בפיל/ה שלפניהם להרגיש כבר את האנרגיה של הפיל/ה שחיכו בחוסר סבלנות לברך.

אני לא מבינה גדולה, אין לי ניסיון והיכרות עם אורחות חייהם של הפילים, אני לא יודעת בדיוק להסביר מה קרה שם, אבל ברור שזה היה מפגש שמאוד ריגש את כל הפילות והפילים המעורבים.

פילות ופילים אומרים שלום

עומדים בתור לברך לשלום את הפיל/ה
הי!

שאר שוכני הרכב שאלו זה את זו בתמיהה: מה הם עושים?

כשאמרתי בפשטות- הם אומרים שלום- הסתררה שתיקה מביכה. 

הם הרי רק חיות, הרי הם מונעים אך ורק מאינסטינקטים, אין להם רגשות, אין להם קשרים חברתיים חוץ מכאלה שהם לא מודעים אליהם. ככה לימדו רבות ורבים מאיתנו. אני שומעת את הדעות האלה מכל הגילאים והרקעים.

כל כך שכחנו.
כל כך התרחקנו שאנחנו לא מזהות ומזהים את אחיותינו ואחינו החיות. ולכן נטוס מרחקים כדי למלא את הכמיהה את החוסר.

משפחה אוהבת

שקופית קודמת
שקופית הבאה

מתחככים ומתחבקים תוך כדי תזוזה מנקודת רביצה אחת לשנייה 

פעם ידענו...

הכרנו את החיות משעות של צפיה ומתוך למידה מהמבוגרים.

הכרנו את העשבים והצמחים המרפאים

הכרנו את ההרים, את המישורים, את המערות, כי פשוט חיינו בהם.

שבטים רבים עדיין יודעים וחיים בממלכתה של אמא אדמה. בממלכה הזאת אם תרדו מרכב הספארי כדי לצלם תמונה מושלמת, לא בטוח שתחזרו אליו. את הממלכה של אמא אדמה יש לכבד.

היפופוטמים מנמנמים לעת ערב

רגעים מתוקים של ביחד
שקופית קודמת
שקופית הבאה

זה היה אחד המראות המתוקים שראיתי. זמן של פינוקים ומנוחה יחד.

החיים המערביים שלנו

אנחנו המערביים שחשבנו שאפשר לחיות בעיר, בפנטזיה של החיים התעשייתיים הנוחים, מגלים היום שגם החיים שיצרנו לעצמינו מתנהלים בממלכתה של אמא אדמה.

ולחוסר הכבוד כלפיה יש מחיר כבד.

 וזהו בעיני גם מקור הכמיהה והסקרנות הגדולה כלפי שבטים שעדיין חיים, ולעיתים נאבקים להמשיך לחיות, בהרמוניה עם אמא אדמה. המפורסם בהם הוא שבט המסאי כמובן.

וכך נוהרים תיירים מרחבי העולם לספארי- לצפות בחיות הבר, ולפגוש את שבט המסאי…

משפחת הצ'יטות

אמא מחפשת ציד והמתבגרים שלה מתאמנים גם.
שקופית קודמת
שקופית הבאה

אמא כל כך עירנית ויודעת, לא מפסיקה לרגע לסקור סביבה.
המתבגרים סומכים עליה, קצת מתפזרים…

אז מה אני אומרת?

בטח בואו לספארי-
זוהי עשויה להיות אחת החוויות העוצמתיות והבלתי נשכחות של חייכם.

אני גם אומרת – 

תיזכרו כבר היום שאנחנו חיים בממלכתה של אמא אדמה.

צאו לטבע הקרוב, התהלכו בעדינות, שלא תבריחו חיות וציפורים בדרך. מפגשים מרגשים מחכים לכם שם.

חבקו עץ.
עצים הם ישויות תבוניות, בדיוק כמו כל חיה וכל אבן וכל יצירה של אמא אדמה. עצים יקחו מכם כאב, צער, חוסר נוחות ומחלה.

תשאירו מתנה לעצים, למקום שגרם לכם להרגיש טוב.

ברכה, ציור על עלה, או כל מתנה סמלית אחרת מחומרים מתכלים.

הסכימו להרגיש. לפתוח את הלב. אז ודאי תדעו שכל חיה תבונית, אז ודאי תכבדו את כל החיים האחרים על פני אמא אדמה, אז ודאי תזהו מחדש את אחיותינו ואחינו עם ארבע רגליים, עם קשקשים, עם כנפיים, עם מחושים. 
כולם המשפחה שלנו.

משחקי ילדות

הם שיחקו לאורך זמן בין העצים, ואחר כך נעמדו על הסלע, אולי מחכים לאמא...
נהנים מהזריחה

Pamoja

Pamoja בסוואהילית פירושה- אנחנו ביחד.

אנחנו משפחה אחת.

אני מאמצת את ראיית החיים הזו ומזמינה גם אותך.

חיי נמר

הנמר היפהפה הזה עבר מנקודת תצפית אחת לשנייה בסבבה, לא לחוץ לחפש טרף, נהנה משעות אחר הצהריים הנעימות. זזנו בעקבותיו בהתרגשות גדולה (אנחנו ועוד 30 רכבים…). משתפת את התמונות האהובות עליי מהסשן הזה:

סשן הצלליות...

שקופית קודמת
שקופית הבאה

הקהל הנרגש

ברגל

שקופית קודמת
שקופית הבאה

זמן מנוחה בסבבה

שקופית קודמת
שקופית הבאה

להתראות ותודה על התמונות!

מחכה לקרוא בתגובות האם דבריי מהדהדים בך ♥

הטיפים שלי לספארי בטנזניה

תמונה של Ella

Ella

Subscribe
Notify of
guest

2 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Nur

מאוד נהנתי לקראו
מהדהד חזק בתוכי
תודה
נור

אוצרות הקילימנג'רו
טקס התבגרות בשבט המקונדה
שיעורי קליעה בבר
טקס מעבר מנערה לאישה
האמנות של בראקה
הרי האוסמברה

רוצים לשתף?

מי אני...

הי, אני האלה הנודדת.

חיי בקצרה- תואר באנתרופולגיה, שנת מסע משנת חיים במזרח אפריקה בגיל 26, חניכה שאמנית ארוכת שנים של לימודי החוכמה השבטית, נשיות וקהילה, הנחיית סדנאות עומק לנשים ונערות, סיפור סיפורים שבטיים לילדות ולילדים… ובגיל 50- חזרה לאמא אפריקה שלי, לאסוף עבורכן/ם עוד השראה לחיים קרובים יותר לעצמינו.

פוסטים אחרונים

קטגוריות

לקבלת עדכונים במייל

2
0
Would love your thoughts, please comment.x